מהי תסמונת דום נשימה בשינה ?
דום נשימה בשינה מחולקת לשלושה סוגים. מרכזית וחסימתית.
דום נשימה חסימתי שכיח הרבה יותר ונובע מחסימה בדרכי הנשימה העליונות (אף, לוע, גרון) המונעת מעבר אויר לראות. עם ההרדמות מופיע רפיון בדרכי הנשימה העליונות הגורם לקריסה ( תמט) של דפנות הלוע. החסימה מונעת מעבר אויר לראות והתוצאה היא חנק. כל ארוע של דום נשימה במהלך השינה גורם לירידה בכמות החמצן בדם. המוח שחש בכך גורם להתעוררות שלרוב אינה מורגשת (אנו קוראים לזאת מיקרו-יקיצה). כדי להחזיר את מתח השרירים ולפתוח את מעבר האויר. תופעה זאת יכולה להופיע עשרות פעמים בשעה ועקב כך לעשרות יקיצות במהלך השינה. אין פלא שאדם הסובל מתסמונת זאת יקום עם כאבי ראש יחוש עייפות יומית וירדם במהלך היום בכל הזדמנות.
סימנים המחשידים לתסמונת דום נשימה בשינה :
נחירות עם הפסקות בנשימה במהלך השינה.
עייפות יומית נכרת.
שינה לא רגועה
ירידה בזכרון ובריכוז
נטייה לעצבנות.
דכאון
לחץ דם גבוה
כאבי ראש ביקיצה
הפרעות זקפה
אבחון נחירות ו דום נשימה בשינה .
האבחון כולל בדיקת רופא אא"ג ובדיקה גופנית מקיפה כדי לאבחון את מקור החסימה. באם קיים חשד שאכן קיימת הפרעה בנשימה במהלך השינה המטופל יופנה לבדיקה במעבדת השינה. לאחר לילה במעבדת שינה (עלות בדיקת מעבדת השינה מכוסה במלואה ע"י כל קופות החולים) ניתן לסכם באם המטופל אכן סובל מנחירות ו/או דום נשימה בשינה ובאיזה חומרה.
הטיפול הלא ניתוחי בנחירות ודום נשימה בשינה .
נכון להיום לא קיים טיפול תרופתי יעיל ל דום נשימה בשינה .
קיימות מספר הנחיות שכדאי לאמץ:
ירידת משקל
להמנע משתיית אלכוהול לפני השינה
להמנע מכדורי שינה
להמנע מעישון
השימוש בהתקן דנטלי (התקן פה)
אחד הסיבות לנחרה ודום נשימה בשינה נעוץ בעובדה שקיימת חסימה חלקית או מלאה של בסיס הלשון. במצבים אילו בסיס הלשון צונח לאחור במהלך השינה וחוסם את מעבר האויר.
מכיוון שהלשון מחוברת ללסת התחתונה ניתן להשתמש בהתקן פה כדי למשוך קדימה את הלסת התחתונה במהלך השינה ועל ידי כך בסיס הלשון המחובר ללסת נע קדימה גם כן ומעבר האויר בלוע גדל. להתקן יתרונות אולם שימוש לא מבוקר עלול לגרום לכאבים במפרקי הלסת ולסיבוכים נוספים. כמו כן קיימים סוגים רבים של התקני פה חלקם יעילים יותר וחלקם פחות וחשוב לבחור ולהתאים את ההתקן למבנה המדוייק של המטופל.
הטיפול הניתוחי בדום נשימה בשינה
ניתוחי חיך
נתוחי בסיס לשון
אבחון מיקום החסימה בדרכי הנשימה העלינות בעזרת אנדוסקופיה גמישה (SLEEP ENDOSCOPY )
אחד המרכיבים החשובים ביותר להצלחת הטיפול הינו אבחון מדוייק של מיקום החסימה בדרכי הנשימה. החסימה יכולה להיות באף, בלוע האפי (החלק האחורי של האף), בחיך והענבל, בבסיס הלשון או בגרון. מרבית הרופאים מסתמכים על הבדיקה הקלינית במרפאה אולם יש לזכור כי בערות איננו נוחרים או מפסיקים לנשום ולכן מדובר בהערכה בלבד. קיימים שיטות שונות לאבחון מיקום החסימה, אולם אין אחידות דעים באשר לשיטה מועדפת. חלק מהמרכזים נעזרים בצילומי רנטגן של הגולגולת – שיטה הקרויה צפלומטריה- לצורך הערכת החסימה של דרכי הנשימה. לשיטה זאת יתרונות בהדמיית עצמות הפנים בעיקר אולם היא חושפת את המטופל לקרינה ולא הוכחה יעילותה המעשית . אחרים משתמשים במדיד הרגיש ללחץ הקרוי מנומטריה כדי להעריך את האזורים שעוברים תמט וחוסמים את דרכי הנשימה העליונות. במטרה למקם במדוייק את איזור החסימה בדרכי הנשימה. ניתן להשתמש ב CT או MRI הן פחות שכיחות.
על בסיס ידע מצטבר מצפון אמריקה אירופה ויפן ונסיון עשיר שצברנו במרכז רפואי רבין (ראה פרסום בעיתונות מקצועית בינלאומית) – הדרך המדוייקת ביותר להעריך את מיקום החסימה בשינה הוא לדמות מצב של שינה. הייחודיות של השינה היא ברפיון השרירים בדרכי הנשימה העלינות (חיך בסיס לשון וגרון). כדי לדמות את הרפיות בשינה אנו מבצעים בדיקה בטשטוש. הבדיקה אורכת מספר דקות בלבד. היא אינה גורמת לכאבים או אי נוחות לחולה ובסופה ניתן לסכם במדוייק את מקום או מקומות החסימה מהם סובל המטופל.
